פסטות שלא היכרתם
לכל הכתבות
חושבים שאתם מכירים פסטות? הרשו לי להציג לכם שלוש פסטות שקרוב לוודאי שלא ראיתם או טעמתם מעולם.
פסטות חרגו כבר מזמן מעבר לגבולות איטליה וכמעט לא תמצאו מקום בעולם שאינו משופע במסעדות איטלקיות או במסעדות אחרות המגישות מנות פסטה.
מגוון סוגי הפסטה הוא עצום וקיימים כ-500 שמות ידועים של פסטות. ואני מדבר על שמות ולא על סוגים מפני שקיימות פסטות רבות זהות לחלוטין, ששמותיהם שונים באזוריה השונים של איטליה, או שהם בגלל וריאציה קטנה בצורת הפסטה כמו למשל פטוצ'יני, לינגוויני, טאליאטלה וטאליוליני (שצורתן כמעט זהה) מקרוני, בוקטיני, ביגולי ואפילו זיטי וזיטוני (שכולן פסטות עגולות עם חור במרכזן) ספגטי, ספגטיני, ורמיצ'לי ועוד ועוד סוגים רבים ושונים.
כל איזור באיטליה מתהדר בפסטה האופיינית לו וקיימות מנות פסטה רבות שמקובל לאוכלן עם פסטה מסוימת ולא עם כל פסטה שעולה בדעתנו כמו למשל, ספגטי בולונז.
ישנן גם סיבות אחרות להתאמת סוגי הפסטה לרטבים מסוימים כמו היחס בין כמות הרוטב לפסטה המוכנסת לפה בכל נגיסה. אם מציעים לכם, במסעדה איטלקית אמיתית, רוטב מסוים דווקא עם פסטה כלשהי, כדאי שתתחשבו בדעתם, זהו, קרוב לוודאי השילוב המוצלח ביותר בין הרוטב שהזמנתם לפסטה המתאימה.
בארץ מקובל המנהג לתת לסועד לבחור את הפסטה ולהתאים לה את הרוטב הרצוי לו, זו שיטה מנומסת יותר אבל היא אינה נכונה, הסועד בדרך כלל אינו יודע איזו פסטה להתאים לאיזה רוטב. נסו פעם להזמין את אותו רוטב עם שתי מנות פסטה שונות כמו, למשל פנה ופטוצ'יני, ותרגישו בעצמכם בהבדל הטעמים.
ונחזור לעניינינו. מרבים הפסטות, ליתר דיוק כמעט כולן, עשויות מקמח דורום ומים, או מכילות גם תוספות שונות כמו תרד, דלעת, סלק ואפילו צבעי מאכל. אני רוצה להציג לפניכם כאן שלוש פסטות שונות, שקרוב לוודאי שלא שמעתם עליהן מעולם וודאי ובוודאי שלא הזדמן לכם לטעום מהן – פיצוקרי, פיצ'י ואורקייטה.
פיצוקרי (Pizzoccheri) היא פסטה עשויה מ-80% קמח כוסמת ו-20% קמח לבן. היא אופיינית לאזור ואלטלינה (Valtellina) שבחבל לומברדיה בצפון איטליה, הגובל עם שוויצריה. ומבושלת בעיקר עם עלי מנגולד או כרוב, ביחד עם קוביות תפוחי אדמה, פרוסות מן הגבינה המקומית הנקראת קזרה (Casera) וכמות מכובדת של גבינת פקורינו או פרמיג'אנו מגוררת.
פיצ'י (Pici) היא פסטה אופיינית מטוסקנה. היא עשויה, בדרך כלל, בעבודת יד ומכילה 75% קמח לבן ו-25% קמח דורום. מקובל גם להוסיף ביצה אחת לכמות הקמח הזו. את הפיצ'י לשים ביד ויוצרים מעין נקניקים דקים בעובי של כחצי סנטימטר וחותכים לאורך של כ-25 ס"מ. פיצ'י היא פסטה "כבדה" מאוד ומקובל להגישה, בדרך כלל, עם רוטבי עגבניות עשירים.
שמה של הפסטה אורקייטה (Orecchiette) נובע מצורתה אשר עם טיפת דמיון אפשר לראותה כאוזן קטנה שזהו פירוש שמה באיטלקית. אורקייטה היא פסטה בצורת קונכייה קטנה והיא הפסטה המקובלת ביותר ואיזור פוליה השוכן בדרום מזרחו של המגף האיטלקי. האורקייטה מעט קשה יותר מפסטה רגילה ומקובל להגישה עם ירקות מבושלים כמו, למשל ברוקולי עם שמן זית ושום או עם תערובת ירקות. מקובל להכין את האורקייטה ביד אבל ניתן להשיגה (גם בארץ) כפסטה יבשה.