סיציליה - אוהב לא אוהב

אבל, אם אתם אוהבים את איטליה, אהבה חושנית כמו שאני אוהב אותה, את ערי הגבעה האומברייניות והטוסקניות, את הכפרים הקטנים לחופי הים במפרץ אמאלפי, באזור ליגוריה וגנואה או את חופי הנופש ברימיני (Rimini) ופסקרה (Pescara) אינכם נמצאים במקום הנכון. למרבית הפליאה אותם כפרים קטנים וכפרי דייגים שכה ציפיתי למצוא בסיציליה ומסעדות הדגים לאורך החופים המצטיינות במאכלים מן המטבח הסיציליאני האותנטי ממש אינם בנמצא, לפחות במקומות בהם היינו והיו כאלה לא מעט.

בסיציליה לא מצאנו כפרים (וייתכן שלא חיפשנו מספיק) ששווה היה לעצור ולבקר בהם ולהסתובב בסמטאותיהם. ומה עם טאורמינה, ישאלו אוהבי סיציליה, נכון טאורמינה (Taormina) נפלאה, וגם סירקוזה (Siracusa) מעניינת ומיוחדת. אפשר גם ליהנות מהעיירה הקלאסית מונריאלה (Monreale) ומעיירת חוף טיפוסית איטלקית כמו מנדולה (Mandole) שבקרבת פלרמו. לו היו בסיציליה עוד כמה וכמה מקומות כאלה היינו מסתפקים בכך אנחנו, לצערינו, לא מצאנו. נסענו מאות קילומטרים, לעיתים בכבישים צדדיים ולעיתים בכבישים מהירים (ונמנענו מכבישי אגרה) נכנסתנו לכפרים קטנים ולעיירות גדולות יותר ולא מצאנו אפילו מקום אחד בדרך בו אפשר היה לעצור ולאכול ארוחה ראויה.

המדריך שבידי המליץ בחום על עיר הקרמיקה קלטג'ירונה (Caltagirone). מאה וששים ק"מ נסענו אליה לראות את "העיר המיוחדת הזאת", כך הבטיח המדריך. הגענו, ראינו את מדרגות הקרמיקה המרשימות, הסתובבנו מעט בסמטאות עם חנויות הקרמיקה (שבחלקן לא הרשו לנו אפילו לצלם – דבר נדיר באיטליה) וחזרנו על עקבותיה בתחושה של בזבוז יום. נסו פעם לנסוע לוייטרי סול מרה (Vietri sul Mare) שבמפרץ אמאלפי ותראו כיצד עיר של קרמיקה יכולה להיראות.

בקיצור, איטליה משאירה לנו בכל פעם שאנחנו מבקרים בה, והיינו בה כבר עשרות פעמים, תחושה של עוד. סיציליה השאירה לנו טעם של מספיק. אנחנו נמשיך כמו שהיה עד עכשיו, להסתפק באיטליה, ביבשת.
על אודות נסיעות, אוכל ושווקים בכתבות הבאה.