מרק דגים בפרובנס

רוח בוקר קרירה באנטיב. אני יושב בחצר הפתוחה שבמלון הקטן שמצאנו לעצמנו. אלה ימי אוקטובר האחרונים, ולמרות זאת להשיג חדר זה דבר לא פשוט במקום המקסים הזה. 200 מטרים מהים, בסימטה צדדית הצלחנו למצוא לנו מקום סביר.
 
זהו הבוקר הראשון שלנו כאן. את ליל אמש בילינו בסיור בעיר המקסימה הזאת וסיימנו בארוחת ערב שאני מעדיף, שלא לזכור אותה – מרק דגים, פסטה ברוטב פטריות ומנת פילה דניס על מצע כרישה מאודה. לכאורה, הכל נפלא. למעשה, המשכנו לאכול רק בגלל הרעב והעובדה שזו הייתה ארוחתנו היחידה אתמול. זוהי מסעדה תיירותית וזו גם רמת האוכל. השמות מפוצצים, התיאור נפלא והטעם, ממש לא זה.
ובכן, אני יושב לי בחצר המלון, מסביבי בוגונביליות ופרחים. החצר תחומה ב-4 בניינים – חדרי המגורים כאשר לכל חדר יציאה אליה. מעבר לבניינים אפשר לראות עצי דקל, גפן משתרגת על הגג, עץ אשוח רחב צמרת, אקליפטוס וברוש. במרכז החצר עץ אשכוליות עמוס בפירות.

ליד כל חדר שולחן קטן, ערוך בקפידה ולכל שולחן מערכת כלים אחרת.. קרואסון, בגט טרי, גבינת סנט אג'ור וכוס קפה ריחני. זה כל מה שצריך כדי להתחיל את היום.

אנחנו מטיילים היום בחוף התכלת ורוצים להספיק הרבה ככל האפשר. הדרך מתפתלת על צלעות ההר ומתחת הים הכחול שעל שמו נקרא האזור.  הדרך עמוסה. עשרות אוטובוסי תיירים ואנחנו מגיעים לניס. זה הזמן לאכול. שעה וחצי של חיפוש מקום חנייה מרפות את ידינו ואנו ממשיכים בדרכנו רעבים.

מייד ביציאה מניס שוכנת עיירה קטנה, וילפראנש, המשתרעת על מורדות ההר. אנחנו עוקבים אחרי החיצים המוליכים אל הנמל. בכניסה לנמל אנחנו מוצאים מסעדה קטנה, ממש לא משהו שיש לציין. אבל, אנחנו רעבים ומי יודע היכן נמצא את המסעדה הבאה.

חמישה שולחנות בלבד בפתח המסעדה, מתחת לגגון קטן המטיל צל חלקי. נראה שאנחנו מפריעים לבעלים – שני גברים העסוקים במשחק קלפים. תהליך ההגשה איטי למדי ובכל פעם שדרוש לנו דבר מה עלינו לגשת פנימה ולחפש את המלצר.

אנחנו מזמינים מרק דגים, סרדינים מטוגנים ודג סול. הארוחה, למרבית הפליאה מצויינת.

זהו מרק דגים טיפוסי, הפעם עם מעט כורכום המעניק לו צבע צהבהב וטעם צובטני כלשהו. כתוספת, אנחנו מקבלי שיני שום טריות, רואי (ממרח פלפלים, פרורי לחם, שמן וחרדל), גבינת פרמזן ופרוסות בגט קלויות.
המנה הבאה מגיעה רק לאחר שאנחנו מזכירים למלצר את נוכחותנו. סרדינים מטוגנים ומתובלים בכמות גדולה של בצל טרי ופטרוזיליה עם תפוחי אדמה מאודים ברוטב חמאה ופטרוזיליה. ודג סול מטוגן בחמאה ופטריות שמפיניון ולצידו עגבניה אפוייה ושומר בתנור. יין לבן מקומי מהווה עיטור מצויין והקפה החזק שבסיום משלים ארוחה חביבה.