לאכול בסיציליה, קאפונטה ועוגיות שקדים

סיציליה – האם זו איטליה האמיתית או דווקא איטליה אחרת. שאל סיציליאני והוא יוכיח לך באותות ומופתים שאיטליה האמיתית נמצאת ממש כאן, בפלרמו. במילאנו, לעומת זאת, יסבירו לך שהם ממש לא שייכים. הם משהו אחר, יאמרו לך, לא איטלקים אמיתיים.

זה מסוג הוויכוחים שבאמת לנו אין מה לעשות בהם, ובעצם,  למי אכפת ובנוסף גם המאפיה מעורבת כאן אז כדאי באמת שנתרחק מכך. אבל, ועל כך יסכימו גם במילאנו, האוכל הסיציליאני הוא משהו אחר.

סיציליה, בגלל אופייה המיוחד והכובשים הרבים ששלטו בה, פיתחה סוג מיוחד של אוכל, מעין תערובת איטלקית/צפון אפריקאית/ספרדית/צרפתית – פסטות מאיטליה, חריפות ופיקנטיות מצפון אפריקה, מאכלי ים וקדרה מספרד ועידון טעמים מצרפת.

סיציליה היא מולדת עוגיות האמרטי הנפלאות, הלימונצ'לו שכבש בסערה את איטליה ומאיים לתפוס את מקומה של הגראפה, יין המרסלה היוצר את הרוטב המופלא לנתח העגל וגולת הכותרת הקאפונטה – תבשיל הירקות המתקתק-חמצמץ-חריף שאין נפלא ממנו.

קפונאטה אוכלים חמה או קרה, כמנת אנטיפסטי עם לחם קלוי או כתוספת למנה העיקרית, אבל תמיד 24 שעות לפחות אחרי ההכנה.

חצילים, עגבניות, סלרי, זיתים, צנוברים, פלפלים חריפים, חומץ בן יין ושעה אחת של עבודה הם כל שדרוש להכנת המאכל המופלא הזה.