גלידה, המרענן הרשמי של הקיץ
לכל הכתבות
מה לא סיפרו על מרקו פולו, מסעות ותיאורים מדהימים, עלילות והרפתקאות מופלאות ועוד. אגב כך גם שייכו לו את הבאתם של כל מיני מאכלים מוזרים מאותן ארצות מזרח רחוקות שבהן ביקר.
"האשימו" אותו בהבאת הפסטה לאיטליה, דבר שהתבדה בבירור עם מציאת מסמך מן המאה ה-11 בסיציליה ובו תיאור הכנת פסטה ביתית, וכעת תולים בו גם את הבאת הגלידה לאיטליה ולאירופה כולה.
וכשם שקיימות בעיות בסיפור הבאת הפסטה, כך מתבררים גם אי דיוקים בעניין הגלידה.
משערים אמנם שהגלידה הומצאה בסין או בפרס הקדומה בהן נהגו לקחת שלג גרוס ולערבב אותו במיצי פירות וסוכר ולהגישו כקינוח, אולם מתברר שגם בתרבויות אחרות, כולל אירופאיות, שחוו בסביבתן את חוויות השלג והקרח, התפתחו מאכלים דומים.
קיימות אכן עדויות שהסינים היו, קרוב לוודאי, הראשונים לפתח את הקינוח המופלא הזה אולם, קשה לקרוא להמצאתם גלידה מפני שבגרסה שלהם לא היו בה חלב או שמנת והם השתמשו במלח סלעים כדי להגדיל את מוצקותו של המאכל. קרוב לוודאי שהגלידה הסינית הייתה משהו דומה לסורבה הפירות שאנו אוכלים כיום.
ידוע שקיסרי רומא נהגו לאכול מעין גלידה טיפוסית שנוצרה מקרח שהובא מפסגות האפנינים ומחלב, שומן חלב וטעמים שונים, שנים רבות לפני שמרקו פולו נולד או חזר מסין.
משערים שקינוחים כמו הסורבה והגרניטה הובאו לאיטליה, או ליתר דיוק לסיציליה,על ידי ערבים שנהגו להשתמש בשלג הרים כדי ליצור מאכל שנקרא שארבאט – סורבט בימינו.
בסיציליה, המשופעת בלימונים, נהגו להכין מנת קינוח בשם גרניטה שהוכנה מקרח גרוס, סוכר ומיץ לימון ומאוחר יותר גם ממיצי פירות אחרים. מרקמה של הגרניטה היה מעט גס יותר מזה של הסורבה של ימינו המכיל גם, במרבית המקרים, מעט חלב.
הנסיכה האיטלקית קתרינה דה-מדיצ'י מפירנצה שהתחתנה עם המלך הצרפתי אנרי הראשון, הביאה איתה לצרפת, ביחד עם האוכל האיטלקי שהיווה את בסיסו של האוכל הצרפתי של ימינו, גם את הקינוח הזה שפרץ את גבולות צרפת ונפוץ באירופה כולה.
את המצאת הגלידה האיטלקית המפורסמת, הג'לטו של היום, נהוג לייחס לנאפוליטנים שהביאו לעולם גם את הפיצה הידועה. הגלידה הראשונה בכתובים הופיעה בספר בישול איטלקי נאפוליטני מן המאה ה-18. בגלידה הנפוליטנית הוספו לאותו קרח גרוס גם חלב ואפילו שמנת.
עיקר ההבדל בין ג'לטו איטלקי וגלידה רגילה מתבטא בטעמים ובמרקם. ג'לטו איטלקי עשוי בדרך כלל מחלב דל שומן, וממרקם פחות אוורירי המדגישים את טעמי הגלידה.
דוכן גלידה איטלקי רגיל מכיל לפחות 20 טעמים שונים של ג'לטו וצרכני הג'לטו העיקריים הם האיטלקים דווקא.
לא יאומן אבל, צריכת הגלידה לאדם באיטליה עומדת על 15 ק"ג בממוצע לאדם וההוצאה הלאומית השנתית על גלידה עומדת על 5 ביליון אירו.
למרות שלא ניתן לשייך את המצאת הגלידה לאיטלקים דווקא, אפשר לתת להם את הקרדיט על הפצתה בעולם ועל פיתוחה הנמרץ של תרבות הקינוחים הקפואים המקובלת כיום בעולם כולו.
גלידת ריקוטה
החומרים
500 גרם גבינת ריקוטה טרייה
5 ביצים
100 גרם סוכר
6 כפות רום או קוניאק
אופן ההכנה:
מקציפים בקערה את חלבוני הביצים והסוכר, עד שמתקבל קצף מוצק.
מעבירים את הריקוטה במסננת דקה אל תוך קערה נוספת.
מוסיפים את הרום מערבבים היטב .
מקפלים פנימה בעדינות את הקצף ומעבירים לצלוחיות הגשה.
מכניסים את הגלידה למקפיא למשך 4 שעות לפחות.
