אורקייטה - אוכלים אותה בחבל פוליה

פסטה, כידוע לכם, היא המאכל הלאומי של איטליה. לכל חבל ארץ באיטליה - ויש 20 כאלה - יש את הפסטה האופיינית לו. אלה יכולות להיות פסטות ארוכות או קצרות, מסולסלות או חלקות ובצורות שונות.
נהוג להתאים לכל רוטב את הפסטה המתאימה לו וכך, במרבית המקרים, פסטה קצרה ובעלת צורה כלשהי כמו פנה, פוזילי, קונקיליה וכדומה יוגשו עם קוטב המכיל בתוכו גם מוצקים כלשהם כמו בשר, ירקות, פירות ים ועוד. פסטות חלקות וארוכות כמו בפוצ'יני, ספגטי, לינגוויני, פפרדלה ועוד יוגשו עם רטבים חלקים כמו רוטבי עגבניות או שמנת.

אחד מבין 20 חבלי הארץ שלפיהם מחולק המגף האיטלקי משתמש בפסטה אחרת - פסטה מיוחדת העשוייה מקמח דורום ומים בלבד ונעשית, בדרך כלל ביד - פסטה ששמה בגלל צורתה הדומה מעט לאוזן הוא אורקייטה (אורקייה באיטלקית) פרושה אוזן.

אורקייטה נעשית, בדרך כלל בבית, בעבודת יד הדורשת מיומנות מסויימת והיא מבושלת פרק זמן ארוך מעט יותר מפסטה רגילה. היא מוגשת ברטבים אופייניים שונים כשהמקובל ביותר מביניהם הוא רוטב שום, שמן זית, אנשובי וראפה (מעין ירק הדומה מאוד לברוקולי שלנו אך, עדין יותר. רוטב נוסף טיפוסי לאיזור פוליה הוא רוטב חומוס, לא לא חומוס כפי שמוגש אצלנו כממרח, אלא כגרגירי חומוס שלמים שהושרו במים והוגשו כרוטב בליווי צדפות, שמן זית או פירות ים אחרים.