"שילה" – מסתבר שלאכול דגים לא חייבים לנסוע לאורי בורי

אכל, כתב וצילם ג'אקומו

 

לא שאוותר על "אורי בורי" שמקומו בליבי ובחיכי מובטח לעד אבל, מסתבר שיש לו תחרות הוגנת למדי ודווקא כאן בתל אביב.

אך, תחילה, תנו להקדים בכמה מילות הסבר - כשאני רוצה לכתוב ביקורת על מסעדה כלשהי, עומדות לפניי כמה אפשרויות שנובעות, בראש ובראשונה מאיכות המזון ומקוריות התפריט, מצורת ההגשה, מבקיאות המלצרים ומעיצובו של המקום בו סעדתי.

אחרי שקבעתי את דעתי על המרכיבים האלה אני צריך להחליט באיזו דרך להתייחס אל המסעדה. כשהאוכל גרוע והשרות צולע, ברור לי שהביקורת תהייה קטלנית וקשה, כאשר האוכל סביר למדי אך אינו מתרומם לגבהים, תהייה זו, בדרך כלל ביקורת פושרת תוך ציון כמה מן המנות הטובות וכמה מאלו הגרועות. נותרו כעת המסעדות הטובות והמעולות. כשמסעדה טובה אני משבח, מעניק ציון גבוה, מתאר את המנות ולא חוסך מחמאות. אך, מה עושים כאשר המסעדה מעולה – לפעמים, כל מילה תהייה מיותרת.

וזה בדיוק הדבר שקרה לי ב"שילה" של שרון כהן.

בפינת רח' וילנה ובן יהודה נמצאת, כך גיליתי, אחת ממסעדות הדגים ופירות הים הטובות ביותר בארץ. קרוב לוודאי שבא הקץ לנסיעותיי ל"אורי בורי" בעכו – לא שאיכות האוכל של אורי ירמיאס ירדה ולו גם במעט אבל, ממש כאן, בתל אביב, מעבר לפינה נמצאת "שילה" ובמובנים רבים היא מהווה מבחינתי תחליף מצויין ל"אורי בורי".

היינו ארבעה ואכלנו ארוחת טעימות (בכל פעם מנה אחת לארבעתינו) וכך זכינו לטעום ממבחר המנות במקום. אילולא הרעש הבלתי נסבל במקום והצפיפות המוגזמת, הייתי מכתיר את הארוחה ב"שילה" כאחת הארוחות הטובות ביותר שאכלתי מימיי.

הזמנו מנות מן המיטב של "שילה" והן זרמו לשולחן. פתחנו בטרטר דג בציפוי קרם אבוקדו, המשכנו בטרטר דג עם ארטישוק, זיתים ופלפלים אדומים ברוטב שמן זית, ואחריו סלט טונה צרובה עם ז'וליין מלפפונים, גזר וסלק עם אגוזי קשיו – שלוש מנות פתיחה שממש התחרו האחת ברעותה. ברוב קולות בחרנו בטרטר הדג עם הארטישוק.

כעת, עברנו למגוון של מנות פירות ים ובהן, שרימפס עם מלוחייה ברוטב עגבניות ופלפלים, ניוקי עם סקאלופ ברוטב חמאה וטייגר שרימפס, לוקוס חריימה עם בצל, עגבניות ובמיה, ברוטב שהיה מריר מעט לטעמי ונטול חריפות אופיינית שבה מצטיינות מנות החריימה, אחריו קיבלנו מנת ריזוטו מעולה עם ארטישוק, מולים ושרימפס וסיימנו במדליוני פילה בקר עם כרובית חלוטה וקממבר מותכת. ברוב קולות בחרנו במנת הניוקי ברוטב חמאה ושרימפס.

קינחנו בפנקוטה טחינה עם סורבה דובדבן שחור, קרם ברולה אגוזים - עם קרמבל אגוזי לוז, נשיקות מרנג, תותים ומסקרפונה ומנת מוס שוקולד שהוגשה בצורה מפתיעה ומיוחדת. כאן כיככבה הפנקוטה במקום הראשון.

לסיכום, כפי שכבר דאגתי לציין מראש, זו הייתה אחת מן הארוחות הטובות שזכיתי לאכול מימיי הן מבחינת איכות האוכל, מקוריותן של המנות והשרות האדיב והידעני.

"שילה" אני ממליץ עליה בכל פה.

הניקוד שלי 5-6 מתוך 5 נקודות אפשרויות.

ספטמבר 2012

שילה,

בן יהודה 182, תל אביב

03-5221224

בחזרה לדף הביקורות