אינדירה שאנטי

הודית בקטן

יעקב (ג'אקומו) פיאלקוב

 

למען הגילוי הנאות, כך מקובל לומר היום, אוכל הודי אינו בדיוק My cup of tea.

ביקור שלי במסעדה הודית מתחיל תמיד בעיון בתפריט ובמסקנה הבלתי נמנעת שאין לי מושג מה להזמין מכל שלל המאכלים המופיעים שם; נמשך בבקשת הסברים מן המלצרים על כמה מהמנות ששמותיהם נראים לי אקזוטיים במיוחד ובניסיון לפענח מה בדיוק נאמר לי באנגלית ההודית המודגשת, ומסתיים בהנחה אקראית של אצבעי על מנה אחת או שתיים מן המנות הראשונות, בחירה באיזשהו לחם - נאן כך קוראים לו אם איני טועה - מנה עיקרית כלשהי ומנת קינוח כלשהי בעיקר עבור זוגתי. חובב בשר בקר כמוני לא יימצא כאן את מבוקשו - כאן אוכלים עוף או כבש - שניהם אינם נמנים על העדפותיי הראשונות,

אבל, איך אמר גנדי עליו השלום (לא ההודי, אלא דווקא הפרטי שלנו): "קוראים לי אז אני בא". ואם דה מרקר קפה קורא לי, אני מתייצב בשעה היעודה עם מצלמתי על כתפי, עטי המושחז בידי ופנקסון קטן בכיסי.

הפעם הוזמנו לאינדירה הוותיקה בשדרות שאול המלך בבניין לונדון מיניסטור. אינדירה שקיימת, עד כמה שהצלחתי להבין, כבר כ-18 שנה, מתחה מעט את פניה והפכה את קומתה העליונה למעין מסעדת שאנטי וכך היא אכן נקראת "אינדירה שאנטי".

97,800 מופעים של המילה שאנטי בעברית אפשר למצוא בגוגל ומדובר בטרנד עולמי שמשמעותו - העידן החדש, רוגע, רוחניות, יוגה, אווירה, רפואה אלטרנטיבית ואפילו, רחמנא לצלן, סמים, גראס, חשיש.

באינדירה לקחו את השאנטי לכיוונים של רוגע ושלווה והקומה העליונה אורגנה בדיוק לצורך כך בספות נמוכות, דרגשים מפנקים ושולחנות קטנים, כאלה שמאפשרים להתרווח בנוחות ולטעום ממטעמי הבית המוצעים במנות קטנות ובמחירים שווים לכל נפש - לחמים מיוחדים ב-10 ₪, מנות עיקריות ב-25 ₪ וקינוחים ב-15 ₪.

עליי להודות על האמת, נהניתי. הוגשו לנו מנות טעימה ממבחר מאכלי המקום - כולן טעימות למדי ומצופות ברוטב אדום טובעני שמונע לזהות מה בדיוק מכילה כל מנה. למדתי שהיו שם סמוסה ירקות, מונגדאל פאקורי (ואל תבקשו ממני להסביר לכם מה פירוש הדבר, בשביל זה בדיוק נמצאים שם המלצרים מינה וקאוין המקסימים), בטטה כופתא, טיקה מסאלה, אורז ביריאני עם נתחוני כבש ועוד והכל מלווה בבירה הודית "פישר" שמה, טעמה למדי. 

סיימנו בקינוח של כדורי בצק חלב מתוקים שרויים במי סוכר מתוקים אף יותר ובגלידות צ'אי וחלבה מצויינות.

לסיכום, ארוחה מעניינת ומרבית המנות גם ממש טעמו לחיכי. אני אישית הייתי מעדיף אוכל הודי מעט מתובל יותר אבל, קרוב לוודאי שזה בדיוק מה שהקהל הישראלי אוהב.

נחזור שוב ולוא רק כדי ללמוד סוף סוף מה בדיוק מכילה כל אחת מן המנות ואיך אומרים בהודית: נהניתי.

נמסטה אינדירה.

 

אינדירה שאנטי

שד' שאול המלך 4

תל אביב 

 

יולי 2009

בחזרה לדף הביקורות