קורדליה - יצאנו שבעי רצון אך רעבים

ג'אקומו

בפעם הבאה יש לזכור להביא פנס, אני רושם לעצמי כשאני ניגש לסכם את חוויית הארוחה בקורדליה. הדבר העיקרי שאני זוכר, מלבד הארוחה, הוא החשיכה והניסיונות לזהות בכל פעם מה יש בצלחות שהוגשו לנו, לו היה לי פנס, חשבתי לעצמי באותם רגעים, או אולי מצית, הייתי נהנה גם מן ההגשה ומסידור המנות בצלחות. מדוע לוקח אדם מקום מיוחד, מעצב אותו בטוב טעם ומחשיך אותו כך שהעיצוב כמעט שאינו נראה. ומדוע שיחה מסביב לשולחן במסעדה חייבת להתנהל בצעקות, כדי להתגבר על המוסיקה או לא להתנהל בכלל ולוותר על החברותה שבארוחה, כפי שאכן קרה בינינו בארוחה הזאת.

היינו תשעה סועדים ובחרנו בארוחת טעימות. תפריט היינות היה מיוחד אך לא בישר טובות. אלבום תמונות מיושן מהוה ובין דפיו תפריט היינות, מיוחד אך לא מעורר את החיך. יין לבן סוביניון בלאן של ברקן, היה פתיחה נחמדה לארוחה והמנות התחילו לזרום – קרפצ'ו או סביצ'ה מוסר מצויין עם רצועות צרות של צנון שלא תרמו לדעתי דבר, לחמניות קטנות שנאפו במקום (שבסופו של דבר היו המזון היחיד שהוגש בשפע) עם חמאה סתמית; סלט קיסר של חסות וקרוטונים עם רוטב חסר מעוף עם כמות מוגזמת של מיונז; מנה נפלאה של בייקון עם במיה מאודה; חצאי חציל אפויים במילוי ירקות מבושלים וגבינה מלוחה מפוררת - שילוב מעניין של הירקות המתקתקים מעט ושל רוטב היוגורט החמצמץ; שרימפס מעושנים ברוטב סתמי של חמאה, כמון ויין לבן; תבשיל מיוחד של נקניקיות מרגז, תפוחי אדמה ובייבי קלמרי; פילה מוסר מעט יבש בכמות שלא הספיקה אפילו כדי להתרשם מהטעם, עם פירה מצויין של שורש פטרוזיליה ושמנת ופלטת גבינות עיזים מחוות משפחת צוק – חלקן מצויינות וחלקן מלוחות מדי.  

לסיכום, למרות החשיכה, המוסיקה הרועשת והמלצריות חמוצות הפנים, ארוחה מעניינת, מיוחדת, ומומלצת, עם ליווי אישי של ניר צוק, החורג מפעם לפעם ממטבחו כדי לבדוק את התנהלות העניינים. חבל רק שהמנות כל כך קטנות ואני, שנמנעתי מאכילת הלחמניות בתחילת הארוחה, נאלצתי לקנח בסמבוסק במאפיית אבולעפיה הסמוכה.

המחיר ל-9 משתתפים כולל יין 1080 ₪ לפני הטיפ. מחיר הוגן לכל הדעות לארוחה טובה.

2006

בחזרה לדף הביקורות