קיאנטי – השם מעורר תיאבון. האוכל, ככה ככה

ג'אקומו

בקצה המערבי של העיר ה'חרדית' רעננה, שהוא המקום היחיד בעיר שבו מותר לפתוח בתי עסק גם בשבתות, נפתחה זה לא כבר מסעדה חדשה, "קיאנטי" שמה, בדיוק באותו מקום בו שכנה קודמתה האיטלקית "ספגטים".

"קיאנטי" מציעה ארוחה עסקית מפתה למדי – במחיר המנה העיקרית בתוספת 15 ₪ מקבלים מנת אנטיפסטי (מה שנקרא במקומותינו אנטיפסטי, שהם ירקות צרובים בתנור או מטוגנים ומתובלים בשמן זית ובחומץ בלזמי), מנת פסטה, שתייה קלה ושתייה חמה וקינוח בחצי ממחירו הרגיל.

מפתה למדי אך כאן מסתיים הפיתוי. המנות שנראות מצוין בתמונותיהן המוצגות במסכים קטנים ברחבי המסעדה אינן ממלאות ממש את המצופה מהן.

לא דגמנו, כמובן, את כל המנות במסעדה, הסתפקנו בפתיחה של מנת אנטיפסטי שהכילה כרישה, פלפל אדום, קשוא, כרובית, פטרייה, דלעת ובצל שזכו לטיפול משעמם ולתיבול זהה לכולם (לו, למשל, תובלו כמה מן הירקות בחומץ בן יין, אחרים בבלסמי, או במיץ לימון, בשמן זית או בפירורי לחם והיו חלקם נקלים במחבת פסים, אחרים מטוגנים והנותרים אפויים, היינו מקבלים עושר של טעמים מאותם ירקות בדיוק). 3 חתיכות גבינת מוצרלה שהונחו בצלחת לצד הירקות הוסיפו נקודת אור קטנטנה למנה משמימה זו.

כמנת פסטה הזמנו פטוצ'יני פירות ים שהוחזרה אחר כבוד למטבח בגלל תפלותה של הפסטה שבושלה במים שלא הומלחו מספיק, בישול היתר שקלקל לחלוטין את אפקט האל-דנטה ורוטב השמנת,העגבניות, פלפלים ומעט פירות הים שטעמתי כבר טובים ממנו.

המלצרית הנעימה והיעילה הסבירה לנו שפטוצ'יני לא ניתן לבשל אל-דנטה(!) והזמינה אותנו לנסות פסטה אחרת. ריגטוני (שהם צינורות חלולים הידועים גם בשמם פנה) שאותה קל יותר לבשל אל-דנטה, כך לדבריה. וכדאי לקחת ריגטוני אליו אוליו כך אמרה. הסכמנו.

"איזה אליו אוליו אתם רוצים", באה השאלה המפתיעה. "יש לכם יותר מאליו אוליו אחד?" שאלנו. "כן" ענתה "יש אליו אוליו שום פטרוזיליה ואורגנו (אליו אוליו איטלקי מכיל שום, שמן זית ופפרונצ'ינו בלבד), יש ריגטוני ברוקולי אליו אוליו עם פרחי ברוקולי, שקדים פרוסים, גבינת פטה, שום ופטרוזיליה ויש פטוצ'יני פגטיני אליו אוליו עם כבד עוף, שקדים פרוסים, שום פטרוזיליה, אורגנו יין לבן ובצל קריספי".

לאור המבחר הגדול של רוטבי אליו אוליו החלטנו לבחור בזה המכיל ברוקולי. והמלצרית הסכימה שזו מנה מעולה.

ובכן, למושג מעולה יש פנים רבות. גם כאן הפסטה בושלה במים חסרי מלח והיתה עשויה מעט יתר על המידה. השקדים, לעומתה, מילאו את תפקידם נאמנה ואפילו גבינת הפטה שיחקה תפקיד חיובי במנה. הבעיה היתה אצל הכוכב העיקרי – הברוקולי. זה היה ברוקולי מוקפא מסוג אלה המיוצרים רחמנא לצלן ב"סנפרוסט" שהפך את המנה לכזו שמסעדה אמיתית לא תעז להגיש לאורחיה.

בתוספת נמרצת של פרמיג'אנו ומלח הצלחנו להתגבר על המנה, כשהסיבה העיקרית הייתה הרעב שבעטיו באנו למסעדה מלכתחילה.

כוס קפה לסיום וחשבון צנוע בסך 57 ₪ (42 ₪ מנת הפסטה ו-15 ₪ תוספת למנה עיסקית) סיימו ארוחה בינונית ואף למטה מזה.

 

קיאנטי - פסטה ובשר

ירושלים 34, רעננה

טל'- 09-771449

 אוקטובר 2010

 בחזרה לדף הביקורות