קרנבירה במתחם שרונה בתל אביב

מנתח קצבים כזה  היה מתרחק גם הקצב הכי פחות מקצועי

אכל וכתב ג'אקומו

"קרניבירה במתחם שרונה זה המקום שכדאי ללכת אליו" המליצה באזנינו חברה, אשר בעקבות הביקור במקום נמחקה מחוג חברינו הקרובים.

אך למה להקדים את המאוחר. מוצאי שבת האחרונה, השעה שבע וחצי בערב, במגרש החנייה הפתוח חינם בשבתות וצמוד למתחם שרונה, יש עדיין מקומות פנויים  וכך, זוגתי, חתני - אורח מארה"ב ואני מגיעים למקום שנמצא במה שנקרא בשפת המקום "ליטל איטלי".

קרניבירה, מסתבר, שוכנת בגבולות המתחם האיטלקי בפינת החמד המחודשת במקום שהתקרא פעם בשם שרונה שאותו קיבל מתושביו הטמפלרים הגרמנים שגורשו מהמקום בתקופת מלחמת העולם כתגובה על תמיכתם בנאצים.

נעיר הייתי וגם זקנתי ומעולם לא ראיתי באיטליה מסעדת בשרים ובירה. בשר, כידוע לרובכם, אינו נמנה על אבני הבניין של המטבח האיטלקי, למרות מנות ומאכלי בשר מופלאים כמו ביסטקה א-לה פיורנטינה (סטייק בסגנון פירנצה) שכמותו לא אכלתי מימיי בשום מקום אחר, פרושוטו מעולה, פרוסות בשר חזיר מיושן בשם Coppa או נתחוני ברזאולה מבשר בקר מיושן.

את קרנבירה מסיבה כלשהי דאגו בעליה להכתיר כמטבח בשרים מצפון איטליה וזהו גם הקשר היחיד שלה לאותו איזור.

מן התפריט המצומצם למדי בחרנו ב: 

  Procchettaהטעות בשם במקור. שמה הנכון של המנה הוא Porchetta

ירך לבן בזיגוג בלסמי (200 גרם)

48 ₪

נתח קצבים (150 גרם)

54 ₪

ונתח סינטה

שמחירו כ-40 ש"ח ל-100 גרם

כתוספות שחלקן כלולות במחיר המנות קיבלנו: 

סלט עשבים טריים בויניגרט בלסמי לבן

10 ₪ 

תפו"א צלוי בתנור אבן

 16 ₪  

לקחנו גם קנקן בירה "טובורג" בכמות של ליטר אחד 59 ש"ח

המנות הוגשו על מגשי עץ שעל כל אחד מהם הוגשו המנות של 2 סועדים, דבר שכפה עלינו איטנטימיות יתרה בעת הארוחה.

והאוכל? מנת הפורקטה התגלתה כפרוסות דקות של בשר חזיר מעושן שרוי ברוטב בלזמי, בשומן ובמלח – כמעט בלתי אכילה אבל, בסופו של דבר התבררה כחלק האכיל ביותר בארוחה.

נתח הקצבים, כך הסבירה המלצרית החביבה הוא השני ברכותו אחרי הפילה והוא ממש נמס בפה. ובכן יש לי חדשות לקרנבירה, את נתח הקצבים הזה בחר קצב שאין לא מושג איפה נמצא בכלל הנתח הזה בפרה שלפניו. זה היה בשר צמיג ובלתי אכיל לחלוטין. המלצרית מיהרה לסלקו מן השולחן כדי שהשף יוכל לטעום על מה אנחנו מדברים וחזרה עם נתח קצבים חדש, שהתברר שאינו עולה כלל על קודמו וגם הוא נזנח לאנחות. (לזכותה של קרנבירה יאמר שלא חייבו אותנו על המנה הזאת).

סטייק הסינטה שהיה עשוי מעט יותר ממדיום היה פושר ובלתי מתובל לחלוטין. מלח שפיזרנו עליו ומעט צ'ימיצ'ורי שיפרו מעט את תפקודו לדרגת אכיל

סלט העשבים (איזה שם יומרני) בויניגרט הכיל כסלט חסה וארוגולה ברוטב ויניגרט שסבל מעודף חומציות ותפוחי האדמה בתנור היו רבעי תפוחי אדמה משומנים שנאפו בתנור והוגשו גם הם ללא טיפת תיבול – אפילו לא מלח.

והבירה? אפילו הבירה היתה בלתי נסבלת. זו היתה קרוב לוודאי בירה שנותרה בתחתית החבית, כמות הגז בה היתה כמעט אפסית וחתני טען שהיא היתה אפילו על סף המקולקלת.

עבור התענוג הצרוף הזה שילמנו 247 ש"ח + טיפ (כפי שציינתי לא חוייבנו עבור נתח הקצבים) ויצאנו לרחוב אבן גבירול הסמוך לקנח בפלאפל ובשווארמה.

אחת הארוחות העלובות שאכלתי מימיי.

הציון של 1 מתוןך 5

 

קרנבירה

מתחם שרונה

קפלן 18 תל אביב

מאי 2015

בחזרה לדף הביקורות