קפה יפו – איטלקי בסגנון שוק הפשפשים ודווקא לטובה

יש בארץ מספר גדול מאוד של מסעדות איטלקיות, שאוהב אוכל איטלקי שזכה גם להכיר את הקולינריה של ארץ המגף, יעדיף שלא לבקר בהן. אלה מסעדות, וביניהן גם ידועות ומפורסמות, שהחליטו "לקחת את המטבח האיטלקי בידיים" ולהראות לאיטלקים שאנחנו יודעים להכין מאכלים טובים יותר מהם. וכך נמצא אצלנו שילובים יוצאי דופן כמו רוטב קרבונרה עם פטריות, אליו אוליו עם גבינת עזים, אנטיפסטי שכולו ירקות בלבד ושילוב מוזר של בלזמי ושמן זית.

מה רע בזה – יאמרו רבים – זוהי התאמה של המטבח האיטלקי לטעם הישראלי. ויש בכך משהו. הבעיה היא שהמטבח האיטלקי, למרות פשטותו, אינו אוהב פשרות, ואיטלקי אמיתי ישווה תמיד את המנה שקיבל לזו שאכל אצל סבתו. וכך, נמצא במסעדות איטלקיות רבות במקומות שונים בעולם מאכלים איטלקיים המבוססים בלעדית על המטבח האיטלקי הקלאסי, ולא על גחמותיו של הטבח המקומי.

ב"קפה יפו" לקחו את המטבח האיטלקי לכיוון אחר ושונה, והחליטו ליצור במקום מטבח איטלקי-ישראלי-שוק-פשפשימי, כזה שיתאים לקהל המגוון של המבקרים בשוק בימות ובערבי השבוע. לכן אפשר למצוא ב"קפה יפו", זה לצד זה, יהודי דתי, ערבייה בכיסוי ראש וישראלי יאפי סועדים באווירה נעימה, כזו שרק אוכל טוב יכול ליצור.

"קפה יפו" אינו קורא לעצמו מסעדה. זהו ביסטרו איטלקי, כלומר ביסטרו המגיש אוכל באוריינטציה איטלקית. לא תמצאו פה אוכל איטלקי קלאסי, אבל תמצאו כאן מגוון של מאכלים המשתמשים בחומרים מן המטבח האיטלקי, כמו פסטה, רביולי, בלסמי ועוד. התוצאה, במקרה של "קפה יפו", היא מנות אחרות, הייחודיות למקום.

זו הסיבה שהחלטתי הפעם להתייחס למקום יותר כאל ביסטרו ישראלי- איטלקי מאשר כאל מסעדה איטלקית החייבת, לדעתי, לעמוד בסטנדרט מסוים.

פתחנו בסלט פרימיירה (44 ₪) – שילוב מיוחד של חסה ועלים ירוקים, עם פירות, כמו תפוחי עץ, שזיפים, אפרסקים, מנגו ועוד, וביניהם פזורות חמוציות מיובשות, גבינת כבשים ואגוזי מלך קלויים. סלט מרענן ומפתיע, עם תיבול עדין של ויניגרט הדרים. בליווי הצ'אבטות החמות שנאפו במקום, שימש הסלט כפתיחה נאותה לארוחה שתתגלה כטעימה ביותר.

המשכנו במנת רביולי גבינת עיזים (48 ₪) ברוטב מפתיע של תבשיל פלפלים בצבעים שונים עם פטריות, קישואים ונטיפי גבינת עזים. מנה כזאת לא אכלתי מעולם באיטליה והשילוב המעניין של מעין תבשיל ירקות ורביולי מעשה בית היה מפתיע למדי.

אחריו הזמנו ניוקי ברוטב מיוחד של שמנת עם חמאת בוטנים, שרוסקו עד דק (52 ₪). הניוקי, שניחן בטעם גבינות עדין ובמרקם נימוח, השתלב נפלא עם רוטב הבוטנים, והשקדים הקלויים שפוזרו בנדיבות מעל והוסיפו לטעמה המיוחד של המנה.

לסיום, רק כדי שלא להעמיד בצל את הפסטה, הזמנו מנת פטוצ'יני מעשה בית ברוטב (46 ₪), שבושלה אל דנטה בדיוק במידה הנכונה, ותובלה ברוטב שמנת ואגוזים. מסתבר שהעיניים תמיד רעבות יותר מהבטן וכך, אחרי ארוחה מרובת מנות שכזו היה הפסטה הוחזרה כמעט בשלמותה למטבח למרות טעמה המיוחד.

בעקבות הפצרת אורנה בעלת המקום ובתה רוני השפית, שהפליאה לעשות, ובאנחה כבדה הסכמנו לדגום שתי פיצות ביתיות. האחת – פיצה ביאנקה (55 ₪) ללא עגבניות, שהכילה גבינת מוצרלה וגבינת עזים על מצע פסטו מבזיליקום ועשבי תיבול, והשנייה פיצה נפוליטנה קלאסית (45 ₪), שאני אישית הייתי מעדיף בה כמות קטנה יותר של עגבניות ותוכלו לראות בצילום כמה מעט אכלנו מהן.

לסיכום, אם אתם מחפשים ארוחה איטלקית אמיתית קלאסית, "קפה יפו" אינו המקום עבורכם, אבל אם אתם נהנים מפסטות, מפיצות (לאו דווקא איטלקיות) ומאווירה נעימה – זהו המקום הנכון לבלות בו עם חברים, או לאחר שוטטות בשוק הפשפשים הסמוך.

קפה יפו

עולי ציון 11 יפו שוק הפשפשים, תל אביב

טלפון: 9439631–057  

אוגוסט 2010

 בחזרה לדף הביקורות