בחזרה לסורנטו

יעקב (ג'אקומו) פיאלקוב

 

אנחנו חוזרים לסורנטו, כדברי השיר הנאפוליטני המפורסם. הכניסה לסורנטו עלובה ומוזנחת. סימטאות צרות, גדרות שיחים בלתי גזומים לצד בתים עלובים וגינות בלתי מטופחות. אני מתחיל לתהות אם כל הזיכרונות שהיו לי מן העיר היפה הזאת פשוט לא היו אלא פרי דמיוני. אין כאן אף רמז לעיר המיוחדת הזכורה לי.

אנחנו מחפשים את דרכנו בסמטאות העיר. אני נוקט בשיטה הישנה והטובה של שימוש בשלטי ה-Centro ובחוש הכיוון הטבעי שלי, ואנו מוצאים את עצמנו בפיאצה טאסו במרכז העיר. אין בעיה מיוחדת למצוא חנייה זוהי שעת צהריים.  

עכשיו נגלית לעינינו העיר כפי שהיא זכורה לי. זוהי עיר מקסימה, שכול כולה בנויה על תיירות, המון מסעדות, בתי מלון וחנויות מזכרות המוכרות מכל הבא ליד, בעיקר מזכרות איטלקיות טיפוסיות, כמו פסטות צבעוניות, תבלינים, בקבוקוני שמן זית, יינות ו….איך לא, לימונצ'לו.

זוהי שעת צהריים והגיע הזמן לאכול. אני מציע שניגש למסעדה שכבר אכלתי בה בעבר. זוהי מסעדה מפוארת ואני מתפתה לשוב ולאכול בה בגלל השולחן הענק עם המגוון הכמעט האינסופי של מנות אנטיפסטי לבחירה עצמית. השולחן הזה העניק לי השראה למספר לא קטן של מנות בספר האנטיפסטי שלי.

 אנחנו מתיישבים בחוץ. מזג האוויר מאפשר זאת. קבוצה של שלושה נגנים המשתכרים כך למחייתם, מנגנת ממול. הם מנגנים כל מיני טרנטלות איטלקיות ושירים נאפוליטניים. במושגים של היום, יש שרואים זאת כקיטש. אני אוהב את זה, מסתבר שקיטש הוא עניין של גיאוגרפיה וכאן הוא נראה ככזה חלק טבעי מהמקום. המסעדה מלאה בתיירים אמריקאים רעשנים ולמרות שולחן האנטיפסטי העשיר אנחנו מחליטים לוותר.

אנטיפסטי, בניגוד למה שנוהגים לחשוב, אינו מנה שהיא כאילו נגד או קונטרה (אנטי) לפסטה. אנטיפסטי פירושו לפני האוכל. אין לו שום קשר למנות הפסטה שמוגשות אחריו.

כמה עשרות מטרים בהמשך רחוב via s. Cesareo אנחנו מגלים רחבה קטנה מוצפת שמש וקהל סועדים ליד שולחנות במפות משובצות אדום ולבן. גם כאן הקהל ברובו תיירים ואנחנו מצטרפים אליהם בשולחן פנוי ומפקירים את גופנו לקרני השמש.

זמר נאפוליטני מזמר לסועדים ומלווה את עצמו בגיטרה. הוא מזהה קהל 'קורבנות' חדש וניגש אלינו במאור פנים. הבנות מתלהבות (הוא נראה כזה גברי, איטלקי ושרמנטי) ומבקשות לשמוע את 'בחזרה לסורנטו'. קצת בנאלי ומסתבר שגם לטעמו. קרוב לוודאי שהוא כבר שר את השיר הזה היום כמה עשרות פעמים, והוא בוחר עבורנו שיר אחר שהוא מעדיף. יש לו קול צרוד כזה, מיוחד משהו בסגנון אדריאנו צ'לנטאנו, ואנו משלשלים לידיו כמה מעות כאשר הוא מסיים את שירתו.

אנחנו מזמינים מרק מינסטרונה ומנת אנטיפסטי של בשרים ונקניקים. כמנה עיקרית אנחנו מבקשים פלטת דגים מטוגנים ופסטה עם גמברוני. הפסטה הפעם אינה פסטה טרייה מעשה בית, קרוב לוודאי שהם חושבים שתיירים לא יקפידו על כך, אבל הרוטב טעים למדי והפסטה מבושלת בדיוק במידה הדרושה.

מגישים לנו את הפסטה עם כפות. זה מראה עד כמה המקום הזה מיועד לתיירים. איטלקי אמיתי אינו אוכל פסטה בכף. זהו מנהג שהביאו אתם התיירים האמריקאים.

פסטה אוכלים במזלג בלבד. מכניסים את המזלג בערימת הפסטה, מסובבים ומסובבים עד שהוא צובר כמות מספקת של פסטה ומכניסים לפה. את הפסטה שלא גולגלה היטב על המזלג נוגסים וחותכים בשיניים

לארוחה כזאת מתאים יין לבן. מזמינים חצי ליטר ועוד חצי ליטר. אני מעדיף יינות איטלקיים אדומים.

היין הלבן חסר כל אופי, אבל הוא עולה לי לראש, לא עד כדי להפריע לנהיגה, כמובן. אנחנו נפרדים ומחליטים לטייל כל זוג כרצונו.

אנחנו מתעכבים בחנות קטנה ב-via s. Cesareo המשמשת גם כמפעל קטן לייצור לימונצ'לו. המוכר הנמרץ מדבר ללא הרף, איטלקית שוטפת, שלא צריך להבינה כדי לדעת שהוא מנסה למכור לנו את מרכולתו. הוא מגיש לנו שתי כוסיות לימונצ'לו לטעימה. אפריטיף לארוחה, ללא תשלום. זה מתוק מדי לטעמי, וגם הצהוב לא נראה לי טבעי.

רחוב s. Cesareo הוא רחוב צר מקביל לרחוב הראשי, ומיועד להולכי רגל בלבד. מכל צד חנויות תבלינים, רטבים ופסטות במחירים לתיירים. יש כאן פסטות שחורות המכילות דיו של דיונונים ופסטות אדומות, ירוקות ואפילו כחולות. אלה פסטות שמקומן האמיתי הוא רק בוויטרינה או בצנצנת על מדף במטבח, לקישוט. איטלקי שמכבד את עצמו לא יאכל פסטה מעורבת מטעמים שונים אשר במרבית המקרים אלה הם צבעי מאכל. את הטעמים יוצרים באמצעות הרוטב. גם מחיריהן של חבילות הפסטה מראים שמדובר בדברי אמנות ולא במאכל יום יומי.

אנו פונים מן הסמטה הראשית ומתפתלים קצת בסמטאות הצדדיות. כמה שקט ורגוע. זוהי שעת צהריים ומלבד התיירים ובעלי העסקים המתפרנסים מהם, אף איטלקי הגון לא יראה את פניו מחוץ לבית בשעות כאלה.

 באיטליה נחים בשעות האלה, כמו גם בצרפת ובספרד ותייר הנקלע לעיר קטנה בשעות מנוחת הצהריים, עשוי לתהות לאן נעלמו כולם.

גם עלינו נחה איזו מין רוח של שלווה ואנחנו מחפשים פינה להניח בה את ישבנינו ולתת מנוחה לרגלינו הרצוצות. יש עוד מקום אחד שחייבים לבקר בסורנטו ואני, למרות רטינות חבריי ממש גורר אותם לשם – הגלידריה "בוגונביליה" ברחוב הראשי Corso Italia.

מה אוכלים במקום כזה המציע עוגות גלידה, גלידות ב-72 טעמים שונים, גלידת ספגטי או, אולי, אחת מ-350 מנות הגלידה השונות המופיעות בתפריט? מסתבר שהדילמה אינה קשה במיוחד. אנחנו מזמינים 4 גלידות ענק, כל אחת ב-3 טעמים (סה"כ 12 טעמים) ומחליפים בינינו את הגביעים, כדי שכל אחד יזכה לטעום מן הכול.

זהו סיום נפלא ליום משגע, כמה נופים נפלאים של טרם ערב עוד מזומנים לנו בדרך ואנחנו שמים פעמינו למיורי, העיירה הקטנה שבה אנו מתגוררים.

 

כתובות: 

מסעדת Zi'ntonio Via Luigi De Maio 11, Tel. 39-0818781623 

מסעדת O'canonico - Piazza Tasso, 7,  Tel. 39-0818783277 

גלידריה Bougainvillea - Corso Italia 16,  Tel. 39-0818781364

 

מרק מינסטרונה

החומרים:

מבחר ירקות קשים כולל גזר, סלרי שעועית ירוקה, כרוב לבן, תפוחי אדמה, ברוקולי וכרובית (כולם חתוכים לקוביות קטנות)

1 כוס שעועית יבשה שהושרתה במים 24 שעות

1 כוס אורז מסוג ריזוטו (אפשרי גם פסטה קצרה, מסוג קונקיליה, למשל)

2 ליטר מים

2 בצלים בינוניים, חתוכים קטן

1 קופסה עגבניות משומרות

או

500 גרם עגבניות טריות

פלפל שחור ומלח לתיבול

1/3 כוס שמן זית

מיץ מחצי לימון

גבינת פרמזן מגוררת

 

אופן ההכנה:

  1. מחממים בסיר גדול את החמאה, מוסיפים את הבצל ומעט מלח ובוחשים היטב.

  2. מבשלים עד שהבצל מתרכך והופך לשקוף (כ-4 דקות)

  3. מוסיפים את המים ואת כל הירקות החתוכים והשעועית היבשה  ומבשלים במשך 6 דקות.

  4. מרסקים את העגבניות ומוסיפים גם אותן לסיר הבישול.

  5. מכסים את הסיר ומניחים להתבשל על אש בינונית במשך 30 דקות. במקרה של עגבניות משומרות אפשר להקטין את זמן הבישול ב-10 דקות.

  6. ממליחים, מפלפלים, מוסיפים את מיץ הלימון וממשיכים לבשל 45 דקות עד שעה .

  7. מוסיפים את האורז, או את הפסטה ומבשלים עד שהם מתרככים, אולם עדיין קשים מעט לנגיסה.

  8. בעת ההגשה שופכים בכל צלחת כף אחת גדושה של גבינת פרמזן, מערבבים היטב ומגישים.

 

עגבניות ממולאות בחסילונים

החומרים:

8 עגבניות עגולות, בגודל בינוני

1/2 ק"ג חסילונים, בגודל בינוני

1/2 כוס פירורי לחם

חופן עלי בזיליקום, קצוצים דק

1/4 כוס שמן זית

6 שיני שום, מעוכות

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

 

אופן ההכנה:

  1. קולפים את החסילונים ומטגנים אותם כ-4 דקות במחבת עם מעט שמן זית ושיני שום מעוכות. מורידים מהאש ומניחים בצד.

  2. מסירים את כיפות העגבניות ומניחים אותן בצד.

  3. מוציאים בכפית את תוכן העגבניות ומניחים בקערה.

  4. שמים במעבד מזון את העגבניות, המלח, הפלפל, פירורי הלחם ושמן הזית ומעבדים עד שהכול הופך לעיסה.

  5. מוסיפים את עלי הבזיליקום ומעבדים 15 שניות נוספות.

  6. ממלאים כל עגבנייה עד חצייה בעיסת העגבניות ומניחים מעל את החסילונים המטוגנים.

  7. מכסים את העגבניות הממולאות בכיפות העגבניות ומכניסים לתנור בחום בינוני.

  8. אופים בחום גבוה במשך 10 דקות, מוציאים ומגישים חם.

 

ספגטי פירות ים

החומרים:

250 גר' בייבי שרימפס

100 גר' שרימפס קריסטל, קלופים

10 צדפות מולים עם הצדפה

50 גר' קוקי סן ז'אק

100 גר' קלמרי חתוכים לרצועות

100 גר' ראשי קלמרי

75 גר' חמאה

1 כוס יין לבן יבש

1 קרטון שמנת מתוקה

עלי בזיליקום קצוצים

עלי פטרוזיליה קצוצים

מיץ מחצי לימון

4 שיני שום מעוכות

6 עגבניות שרי חתוכות לרבעים

מלח ופלפל שחור

 

אופן ההכנה:

  1. מבשלים בסיר קטן במים ללא מלח את השרימפס, הצדפות והקוקי סן זאק, במשך שתי דקות.

  2. מורידים מהאש ומסננים את הנוזלים.

  3. במחבת נפרדת ממיסים את החמאה על אש קטנה ומוסיפים את הבייבי שרימפס, ראשי הקלמרי והקלמרי ומטגנים כמשך כדקה.

  4. מוסיפים את הפירות הים שבושלו קודם לכן, מגדילים את האש ומוסיפים את השום והיין. מבשלים דקה נוספת.

  5. מוסיפים את השמנת המתוקה ואת עשבי התיבול, ללא מיץ הלימון ומבשלים 2 דקות עד שהרוטב מסמיך מעט.

  6. מוסיפים לרוטב את הספגטי שבושלו זה עתה, מערבבים על אש גבוהה במשך חצי דקה ומגישים מייד.

 

ריזוטו פטריות ופירות ים

החומרים:

1 כוס אורז איטלקי מסוג ריזוטו

400 גרם פירות ים מעורבים, מקולפים ונקיים

250 גרם פטריות שמפיניון חתוכות לפרוסות

50 גרם חמאה

1 קרטון שמנת מתוקה

4-5 שיני שום חתוכות דק

1/4 כוס שמן זית

מלח ופלפל לבן

גבינת פרמזן מגוררת

 

אופן ההכנה:

  1. מבשלים את האורז בכוס אחת מים ו-3/4 קרטון שמנת, עד שהוא מתרכך מעט ונשאר עדיין "אל דנטה".

  2. מטגנים בשמן זית את שיני השום עד שהן מתחילות להשחים, מוסיפים את פירות הים וממשיכים לבשל במשך כ-5 עד 6 דקות.

  3. מוציאים מהמחבת את פירות הים ומוסיפים לו את החמאה והפטריות.

  4. ממליחים ומפלפלים ומבשלים עד שהפטריות משנות את צבען.

  5. מוסיפים למחבת את פירות הים המבושלים ואת שארית השמנת, מרתיחים ומורידים מהאש.

  6. מוסיפים את תערובת פירות הים והפטריות לאורז, מערבבים היטב ומגישים מייד.

  7. רצוי לגרר מעל גבינת פרמזן ולפזר פטרוזיליה קצוצה.

 

נתחי דג ים ברוטב עגבניות פיקנטי

 

החומרים (ל-4 סועדים):

4 פילטים ללא עצמות של דג ים כלשהו

3 עגבניות טריות מרוסקות במגרדת

1/4 כוס שמן זית

6-7 שיני שום, חתוכות לפרוסות

2 פלפלוני צ'ילי

1/2 כפית סוכר

1/2 כוס יין אדום יבש

מלח

עלי רוקט טריים

 

אופן ההכנה:

  1. שמים את השמן במחבת עמוקה

  2. מטגנים קלות את פרוסות השום.

  3. מוסיפים את נתחי הדג ומטגנים אותם קלות משני צידיהם

  4. מוציאים את נתחי הדג ומוסיפים את העגבנות, היין ופלפלוני הצ'ילי.

  5. מביאים לרתיחה, מקטינים את האש ומבשלים כ-20 דקות.

  6. מחזירים את הדגים לרוטב למשך 2 דקות (רק לחימום).

  7. מניחים בכל צלחת כמות נדיבה של רוטב ועליו פרוסת דג.

  8. מפזרים מעל כמות נדיבה של עלי רוקט ומגישים חם.

  9. אפשר להגיש ביחד עם תפוחי אדמה קטנים שבושלו במים וטוגנו קלות בחמאה.

  10.  

חזה עגל ברוטב סורנטיני פיקנטי  

החומרים: (ל-6 סועדים)

6 פרוסות בשר עגל

1 קופסה עגבניות מרוסקות או 750 גר' עגבניות טריות

4-5 שיני שום קצוצות

1/3 כוס שמן זית

1 פלפל צ'ילי

1 כפית אורגנו יבש או טרי

מעט קמח

מלח ופלפל שחור

  

אופן ההכנה:

  1. חותכים כל נתח בשר ל-3 עד 4 חתיכות, טובלים בקמח ומטגנים מעט עד שמתחיל להשחים.

  2. מורידים מהאש ומניחים בצד.

  3. במחבת שנייה שמים שמן זית ומטגנים בו את השום הקצוץ.

  4. ברגע שהשום מתחיל להשחים, מוסיפים את העגבניות, קצוצות לקוביות ומבשלים על אש קטנה. במקרה של עגבניות טריות, מוסיפים חצי כפית סוכר ומבשלים 20 דקות. במקרה של עגבניות משומרות, מבשלים 7 דקות בלבד.

  5. מוסיפים לעגבניות את האורגנו וממליחים ומפלפלים.

  6. מוסיפים את הבשר למחבת, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כ-10 דקות.

  7. מוציאים מהמחבת ומגישים מייד.

אפשר לגרר מעל גבינת פרמזן. ולפזר עלי רוקט טריים.

 

אוקטובר 2008

בחזרה לדף הכתבות