אצלנו קוראים להן נקניקיות

כתב וצילם ג'אקומו

הן עשויות מבשר בקר, עוף או חזיר, או מתערובות שלהם. הן עטופות במעיים טבעיים, או בסינטטיים שאפשר לאכלם. הן מוכנות לאכילה, מעושנות או מצריכות בישול או צליה בגריל. אצלנו קוראים להן נקניקיות, ובעולם קוראים להן הוט דוגס (כלבים חמים), פרנקפורטרס, צ'וריסוס, קבנוס, קנקרס, מרגז, ווינרס ועוד.

אוכלים אותן כמעט בכל מקום בעולם עם חרדל, עם כרוב כבוש, עם מיונז, עם רוטב עגבניות חריף ועוד. בארצות הברית בלבד נאכלו בשנת 2002 עשרים (!) מיליארד נקניקיות.

ישראלי היוצא לחו"ל נדהם ממבחר הנקניקיות המוצעות שם.גם אצלנו יש למראית עין הרבה סוגי נקניקיות, אולם בעצם, כמעט כולן עשויות מעוף (עוד המצאה ישראלית כמו שניצל מעוף) ומיעוטן מבשר עגל.

נקניקיות והבעייה היהודית

יש לעם היהודי איזושהי בעיה עם בשר ולאו דווקא בגלל עניין הכשרות. מסיבה כלשהי, כל בשר שאנחנו נוגעים בו הופך לתפל (מלבד הצלי של אמא שלי, כמובן) והדברים אמורים בעיקר לגבי נקניקים ונקניקיות. הנקניקיות שלנו מזכירות, יותר מכל, את אותן נקניקיות עלובות המוגשות בארוחת בוקר אנגלית ביחד עם בייקון, ביצה ועגבנייה אפויה.

ובעצם, אם נחשוב על כך, במקום שבו עולה על דעתו של מישהו לייצר נקניקיות מסויה, ללא בשר, הכל אפשרי, כמובן.  אחד מן המראות העצובים ביותר בעיני הוא אותו מיכל אידוי משמים עם השיפוד לחימום הלחמניה, ובתוכו שתיים שלוש נקניקיות שידעו כבר ימים טובים יותר, הממתינות לקורבן שיתפתה לנעוץ בהן את שיניו, במזנון שידע זמנים טובים יותר.

"פריחת" ענף הבשר בארץ

העלייה הרוסית האחרונה הביאה בעקבותיה פריחה לענף הבשר. והקהל הזה, שיודע לדרוש את המיטב, הביא בעקבותיו התפתחות אדירה של מעדניות ואטליזי בשר.

כיום, כבר אפשר למצוא בארץ פסטרמה משובחת, שאינה דווקא מבשר הודו מעובד, נקניקי סלמי מעולים (רובם לאו דווקא כשרים), שינקן, בייקון ועוד מוצרי בשר שפעם יכולנו רק לחלום על אכילתם בחו"ל.

אגב, נקניק ברוסית הוא קלבסה ואלה מאיתנו המחפשים שורשים בכל מקום, טוענים בתוקף שמקור המילה הוא "כל בשר".

אני אוהב נקניקיות, אוהב מאוד ופעמים רבות אני מוצא את עצמי מדי פעם "חוטף" סתם נקניקיה טובה (בראטוורסט או ווייסוורסט) בלחמנייה חמה, עם קטשופ, חרדל וכוס בירה, בפינות רחוב באיזושהי עיר באירופה, רצוי בגרמניה. (מה אפשר לעשות, גם את זה הם עושים בצורה מושלמת). כמה מן הנקניקיות הטובות ביותר אכלתי סתם כך בדוכני רחוב.

איך זה התחיל בארץ?

היסטוריית הנקניקיות בארץ מראה על ימים טובים יותר. ה"יקים", שיש הטוענים שהם ממציאי הנקניקיות, הביאו לארץ עם עליית שנות השלושים גם את מנהג מכירת הנקניקיות בפינות הרחוב, את ייצור הנקניקיות האמיתיות מן הבשר המתאים ואת העיבוד הנכון. זוכרים את נקניקי "אס"? או את מוכר הנקניקיות שעמד ברחבה של קולנוע "מוגרבי" ההיסטורי של תל אביב.

ה"יקים" הלכו ונעלמו מן הנוף ואתם הנקניקיות הנפלאות. את מקומן תפסו נקניקיות העוף שמקורן כנראה בשנות הצנע. ומאחר שכך, אומנות הכנת הנקניקיות האמיתית בבית הלכה ותפסה לה מעריצים מושבעים הנלחמים קשות על כל בדל מעי טבעי שאפשר להשיגו בקשרים אצל הקצב המתאים.

כיצד מכינים נקניקיות בבית?

הדבר פשוט למדי. אפשר להכין נקניקיות בעבודה ידנית, אפשר להשתמש במכונת בשר ביתית רגילה ואפשר להשתמש גם במכונה מיוחדת המיועדת לכך. יתאימו לכך בשר בקר, בשר חזיר, שומן כבש או חזיר, בשר עוף ואפילו הודו.

שעה אחת  של הכנה ויש גם לכם נקניקיות. כאלה שתוכלו להכין בגריל, בתנור או אפילו בבישול בתבשיל קדרה חורפי.

למתכון להכנת נקניקיות ביתיות

בחזרה לדף הכתבות