כל שדרוש לדעת על אוכל איטלקי

מדריך מקוצר למטייל הישראלי

והפעם – איפה אוכלים, מה אוכלים למנות ראשונות, וכיצד מזמינים

 

יעקב (ג'אקומו) פיאלקוב

 

המטבח האיטלקי שאנו מכירים בארץ, אינו בדיוק המטבח האיטלקי האותנטי. פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו במסעדה איטלקית באיטליה בפני צלחת פסטה עם מנת פסטה וממתינים למנת הבשר, שלא יגיע עד אשר נסיים את הפסטה. במקרים אחרים, אנחנו מבקשים דבר אחד ומקבלים דבר מה אחר לגמרי מפני שלא הבנו בדיוק מה כתוב בתפריט.

לארוחה איטלקית יש סדר מסוים וכדי ליהנות ממנה רצוי לעמוד בו. בכתבות הבאות אנסה לפשט מעט את ההתמצאות במטבח האיטלקי ולהקל על תהליך הזמנת הארוחה באיטליה, גם לאלה שאיטלקית אינה בדיוק שפת אימם.

 

איפה אוכלים

באיטליה, רצוי לאכול כמו האיטלקים. ואם תשמעו לעצתי, השתדלו להימנע במשך כמה ימים מצ'יפס ומהמבורגר, חלק חשוב מן הביקור באיטליה הוא האוכל, וחבל לבזבז אותו על מזון מהיר אמריקאי.

בבחירת מסעדה רצוי להקפיד שלא לבחור מסעדה של שירות עצמי ולהשתדל שלא להזמין את התפריט לתיירים (מניו טוריסטיקו- Menu Turistico). יש גם לשים לב שלמחיר הנקוב מתווספים תמיד דמי עריכת השולחן (קופרטו – Coperto) שעשויים להגיע עד 2 אירו לסועד.

ככלל, השתדלו לאכול שלא בקרבת אתרי תיירות פופולאריים, ובחרו מקומות שבהם סועדים איטלקים, בני המקום. מומלץ גם שלא לחפש דווקא מסעדות מפורסמות או כאלה בעלות ציונים במדריכי התיירים. אלה מסעדות יקרות יחסית והאוכל שבהן לאו דווקא טעים יותר, וודאי ובוודאי שאינו אותנטי.

בשעות הצהריים, או כשלא רעבים במיוחד מומלץ לבקר במוסד איטלקי ידוע בשם טבולה קלדה (Tavola Calda - שולחן חם). כאן מזמינים מנות מן הוויטרינה, התופסת את מרבית שטח החנות. המנות נשקלות, מחוממות בשעת הצורך ומוגשות מייד. במרבית המקומות האלה יש גם כמה שולחנות קטנים והאוכל עשוי להפתיע לטובה.

גם הפיצריות שברחוב מציעות מגוון גדול של פיצות מעניינות עם ציפויים שונים וזוהי מנה משביעה למדי להשביע את הרעב של שעות הצהריים.

אפשר, כמובן, גם להיכנס לחנות מכולת סמוכה (אלימנטרי - Alimentari) ולבקש 100 גרם (אטו - Etto) או מאתיים גרם (דואה צ'נטו – Due Cento) מוצרלה, מעט נקניק (סלומי - Salumi), זיתים (אוליבה - Olive), גבינות שונות (פורמג'יו - Formaggio), לחם (פנה - Pane), חמאה (בורו - Burro), להצביע על סלטים שונים בוויטרינה, כמו סלט פטריות (אינסלטה די פונגי – Insalata di funghi), או סלט פירות ים (פרוטי די מרה – Frutti di Mare). כאשר המוכר שואל מה עוד (פוי - Poi) אפשר לומר לו מספיק (בסטה - Basta). את החשבון מבקשים איל קונטו פר פבורה (Il Conto perfavore). ומבקשים לכתוב את המחיר על נייר או מסתכלים בצג שבקופה.

 

סדר הארוחה

לארוחה איטלקית יש סדר מסויים וכדי ליהנות ממנה רצוי לעמוד בו.

ארוחה איטלקית מורכבת ממנת פתיחה (אנטיפסטי - Antipasti), מנת ביניים – פסטה בעיקר (פרימי פיאטי – Primi Piatti), מנה עיקרית – בשר (סקונדי פיאטי – Secondi Piatti), מנה מתוקה (דולצ'ה - Dolce) וגבינה (פורמג'יו - Formaggio).

נסו להזמין במסעדה איטלקית ארוחה שבה אחד מכם מזמין מנת אנטיפסטי, השני מנת פסטה והשלישי בשר, ותראו איזו מהומה נגרמת. השאלה הראשונה שתישאלו היא מה להגיש עם מה, ובאיזה סדר להגיש את המנות.

אגב, פסטה אוכלים באיטליה במזלג בלבד. אכילת הפסטה בכף היא מנהג של איכרים ושל תיירים אמריקאיים. אולם, אם נוח לכם יותר לאכול כך, אל תהססו לבקש מזלג (פורקטו - Forchetta) ולהוסיף את מילה הבקשה פרפבורה (Perfavore).

 

מה שותים

אם אינכם מחובבי המים דווקא, מומלץ להזמין את יין הבית (וינו דה לה קזה – Vino de la Casa) – בקבוק שלם (קומפלטו - Completo) או חצי בקבוק (מצו - Mezzo) אדום (רוסו - Rosso) או לבן (ביאנקו - Bianco). אם אתם מתעקשים על מים מינרליים (אקווה מינרלה – Aqua Minerale) תוכלו לקבל אותם מוגזים (גזטה - Gazata) או בלתי מוגזים (נון גזטה). עזי הרוח ביניכם יכולים לבקש מי ברז (אקווה די רובינטו – Aqua di rubinetto), דבר שייתקל בהרמת גבה של המלצר, ובהיענות בלתי אוהדת. בירה נקראת, למרבית הפליאה בירה, בירה - קטנה (פיקולה - Picolla), בינונית (מדיה - Media) או גדולה (גרנדה - Grande). קר הוא פרדו (Freddo) וחם הוא קלדו (Caldo).

 

מנות פתיחה – אנטיפסטי

מומלץ לגשת תחילה לוויטרינת האנטיפסטי ולבדוק את תכולתה. זהו חלק חשוב בארוחה איטלקית ורצוי שיהיה שם מבחר גדול של מנות, כולל פירות ים. במקרים רבים, אפשר לגשת עם המלצר לשולחן האנטיפסטי ולהצביע שם על המנות הרצויות.

בין מנות האנטיפסטי אפשר למצוא פירות ים (פרוטי די מרה – Frutti di Mare), ארטישוק (קרצ'יופי - Carciofi), תרד (ספינצ'י - Spinacio), פטריות מסוגים שונים (פונגי - Funghi), פרושוטו, סלט מוצרלה ועגבניות (קפרזה - Capresse), נקניקים מעורבים (אפטטו מיסטו – Affettato misto), קישואים (זוקיני - Zucchini), חצילים (מלנזנה - Melanzane), צדפות (וונגולי - Vongoli), שרימפס (גמברטי – Gamberetti או גמברוני - Gamberroni), חביתות ירק (פריטטה - Frittata), פלפלים ב-3 צבעים (פפרוני אי טרה קולורי – Pepperoni ai Tre Colori) ועוד.

מרבית מנות האנטיפסטי הן קרות או בטמפרטורת החדר והן מוגשות בלווית לחם גס (פנה - Pane) או לחמניות (פניני - Panini). על השולחן אפשר למצוא מעין מקלות אפויים הנקראים גריסיני.

 

פיצה או מרק.

אפשר להחליף את מנות האנטיפסטי בפיצה או במרק אך, כדאי לדעת, הפיצה האיטלקית אינה בדיוק פיצה של פיצה האט. זוהי פיצה דקיקה, עם מעט גבינה ועגבניות ולעיתים אף ללא גבינה או עגבניות. הפיצה הקלאסית היא מרגריטה ומומלצת במיוחד פיצה ארבע העונות (קוואטרו סטג'יונה – Quatro Stagione) המכילה 4 סוגי ציפוי שונים. יש גם פיצה לבנה בשם פיצה ביאנקה (Pizza Bianca) שאינה מכילה רוטב עגבניות.  

המרק (Zuppa) המומלץ הוא, כמובן, מרק מינסטרונה (Minestrone) – מרק ירקות עשיר המכיל פסטה או אורז. במקומות מסויימים הוא מופיע תחת השם זופה די ורדורה  (Zuppa di Verdura) – מרק ירקות. אפשר גם להזמין טורטליני אין ברודו (Tortellin in Brodo), שהן בצקיות ממולאות בבשר המוגשות במרק צח. אלה מאתנו המעוניינים בארוחה מהירה ומזינה יכולים להסתפק במנת קלצונה (Calzone), שהוא מאפה בצק המכיל בתוכו ירקות שונים וגבינות.

 

ובפעם הבאה, מנות פסטה, מנות עיקריות ומנות אחרונות.

 

בון אפטיטו ובו וויאג'יו.

 

הכתבה הבאה בסדרה:

מה אוכלים כמנות פסטה, ומנות עיקריות ומה מזמינים לקינוח

בחזרה לדף הכתבות